משימה 1
הוראות:
רמז: מהו הכלל הכי חשוב שלמדנו על סכום של פונקציית הסתברות חוקית? למה חייב להיות שווה הסכום של כל ההסתברויות האפשריות?
רמז 1: אנחנו יודעים ש- $\sum_{x=1}^{5} P(x) = 1$.
רמז 2: כשאתם רושמים את הסכום, תראו שמתקבלת סדרה הנדסית. זוכרים את הנוסחה לסכום סדרה הנדסית סופית? $S_n = a_1 \frac{1-q^n}{1-q}$.
תכנית פעולה:
- נשווה את סכום כל ההסתברויות ל-1.
- נזהה שהסכום הוא סדרה הנדסית סופית (או נחבר ידנית).
- נחלץ את הנעלם $a$ מתוך המשוואה.
פתרון 1: שימוש בסדרה הנדסית
לפי תכונות של פונקציית הסתברות (PMF), סכום ההסתברויות לכל ערכי $x$ האפשריים חייב להיות שווה ל-1:
נוציא את $a$ מחוץ לסכום כי הוא קבוע:
הסכום שנשאר לנו הוא סדרה הנדסית עם 5 איברים ($n=5$).
- האיבר הראשון ($x=1$): $\quad a_1 = \left(\frac{1}{3}\right)^1 = \frac{1}{3}$
- מנת הסדרה: $\quad q = \frac{1}{3}$
נוסחת סכום סדרה הנדסית היא: $S_n = a_1 \frac{1-q^n}{1-q}$. נציב את הנתונים שלנו:
נפשט את המכנה ( $1 - 1/3 = 2/3$ ):
נצמצם את ה-3 מהמכנים, ונחשב את המונה ($1 - 1/243 = 242/243$):
עכשיו נחזור למשוואה המקורית שלנו שהייתה $a \cdot S_5 = 1$:
פתרון 2: חיבור ידני (ללא נוסחת סכום)
מכיוון שיש לנו רק 5 ערכים אפשריים, סטודנטים רבים מעדיפים לחבר אותם ידנית ולהגיע למכנה משותף:
נרחיב את כל השברים למכנה המשותף 243:
טעויות נפוצות:
- טעות בהצבת האיבר הראשון: סטודנטים רבים מציבים בטעות $a_1 = 1$. שימו לב שהסכום מתחיל מ-$x=1$, לכן מציבים 1 בחזקה ומקבלים $a_1 = 1/3$.
- הכנסת ה-$a$ פנימה והסתבכות: עדיף תמיד להוציא קבועים מחוץ לסימן ה- $\sum$, זה עושה סדר בעיניים.
Take-Home Message:
כשמבקשים מכם למצוא "קבוע" (כמו $a$ או $c$) בתוך פונקציית הסתברות, הדרך היא כמעט תמיד להשוות את הסכום של כל ההסתברויות ל-1. כשהמשתנה $x$ נמצא בחזקה, תתכוננו להשתמש בנוסחאות של סדרות הנדסיות או חיבור שברים משותף!
משימה 2
הוראות:
רמז: השאלה הזו זהה לשאלה 1, רק ששימו לב לערכים של $x$. הם לא נעצרים ב-5. הם ממשיכים עד אינסוף! האם אתם זוכרים נוסחה של סדרה הנדסית אינסופית?
רמז 1: מכיוון שמנת הסדרה היא שבר קטן מ-1 ($q=1/3$), הסדרה הזו מתכנסת.
רמז 2: הנוסחה לסכום סדרה הנדסית אינסופית מתכנסת פשוטה יותר מזו הסופית: $S = \frac{a_1}{1-q}$. השוו את הסכום ל-1.
תכנית פעולה:
- כמו במשימה 1, נדרוש שסכום ההסתברויות יהיה 1.
- נבחין שגבולות הסכום הם מ-1 ועד אינסוף.
- נשתמש בנוסחת סכום סדרה הנדסית אינסופית מתכנסת.
- נפתור משוואה פשוטה עבור $a$.
פתרון מפורט:
נרשום את דרישת הנרמול:
נוציא את הקבוע $a$ החוצה:
כעת נחשב את הסכום האינסופי שנותר. זוהי סדרה הנדסית אינסופית.
- האיבר הראשון מחושב עבור $x=1$, לכן $\quad a_1 = \frac{1}{3}$
- מנת הסדרה $\quad q = \frac{1}{3}$
מכיוון ש- $|q| < 1$, הסכום מתכנס וניתן לחשב אותו בעזרת הנוסחה המקוצרת $S = \frac{a_1}{1-q}$ :
שיטת "האוזן" או פשוט הכפלה בהופכי, מצמצמת את ה-3 מהמכנים, ונקבל:
נחזור למשוואה שלנו המכילה את $a$:
טעויות נפוצות:
- שימוש בנוסחה הלא נכונה: שימוש בנוסחה הסופית עם $n$ מבלבל כשיש אינסוף איברים. זכרו את הנוסחה המקוצרת לסכום אינסופי.
- פחד מהאינסוף: סטודנטים רואים 3 נקודות $...$ ונבהלים. בהסתברות, מודלים אינסופיים (כמו התפלגות גיאומטרית) הם נפוצים מאוד, והמתמטיקה שלהם הרבה יותר אלגנטית ומצטמצמת בקלות מאשר סכומים סופיים.
Take-Home Message:
סדרה הנדסית אינסופית היא חברה טובה בהסתברות בדידה. הנוסחה $S = \frac{a_1}{1-q}$ היא כלי עבודה יומיומי בקורס הזה, תזכרו אותה בעל פה.
משימה 3
הוראות:
- א. משתנה X - מספר התאונות בשנה בתל אביב
- ב. משתנה K - כמות החלב שפרה נותנת בשנה
- ג. משתנה Y - מספר הרשיונות שמשרד התחבורה נותן כל חודש
- ד. משתנה M - אורך משחק כדורגל (בזמן)
- ה. משתנה N - מספר הביצים שתרנגולת מטילה כל חודש
- ו. משתנה G - כמות החיטה המתקבלת משדה בעונה
רמז: השאלה שאתם צריכים לשאול את עצמכם עבור כל סעיף היא: "האם אפשר לספור את זה עם האצבעות (1, 2, 3...) או שזה נמדד באמצעות מכשיר ויכול לקבל כל שבר עשרוני אפשרי (למשל 1.4532)?"
רמז 1: "מספר של משהו" הוא כמעט תמיד בדיד (ספיר).
רמז 2: "כמות" שמיוצגת על ידי משקל, זמן, או נפח היא רציפה, כי בין כל שתי מדידות יש אינסוף מדידות אפשריות.
פתרון והסבר:
-
א. X - מספר התאונות:
בדיד
הסבר: אפשר לקבל 0 תאונות, 1 תאונה, 2 תאונות. אי אפשר לקבל "2.3 תאונות". מדובר בספירה. -
ב. K - כמות החלב שפרה נותנת (נפח/משקל):
רציף
הסבר: חלב נמדד בליטרים או ק"ג. פרה יכולה לתת 10.5 ליטר, או 10.54 ליטר. הערכים הם על רצף אינסופי. -
ג. Y - מספר רישיונות:
בדיד
הסבר: רישיונות הם עצמים שסופרים אותם. 5 רישיונות או 6. אי אפשר להנפיק 5.2 רישיונות. -
ד. M - אורך משחק כדורגל (זמן):
רציף
הסבר: זמן הוא תמיד משתנה רציף. המשחק יכול להימשך בדיוק 90.00 דקות או 94 דקות, 12 שניות ו-3 מאיות השנייה. יש אינסוף ערכים אפשריים. -
ה. N - מספר ביצים:
בדיד
הסבר: שוב מדובר בפעולת ספירה של חפצים שלמים. -
ו. G - כמות חיטה (משקל):
רציף
הסבר: משקל נמדד על רצף. יכול להיות 100 ק"ג, 100.1 ק"ג, וכו'.
טעויות נפוצות:
- בלבול בין "מספר של..." לכמות נמדדת: קל להתבלבל ולחשוב שמשקל הוא בדיד כי "המשקל הראה 70 קילו עגול". תמיד תשאלו את עצמכם האם ערך ביניים (כמו 70.15) הוא אפשרי פיזיקלית במציאות - אם כן, המשתנה הוא רציף.
- זמן הוא תמיד בדיד כי הוא מורכב מדקות/שניות: טעות נפוצה! זמן הוא רצף אינסופי. העובדה שאנחנו "מעגלים" או מודדים אותו בעזרת יחידות בדידות בשעון לא הופכת את המשתנה עצמו לבדיד.
Take-Home Message:
כלל אצבע מצוין: אם אתם סופרים את זה ("מספר של...") - זה בדיד. אם אתם מודדים את זה עם מכשיר (שעון, משקל, מד-זווית, מד-נפח) - זה רציף.
משימה 4
הוראות:
זורקים קובייה הוגנת פעם אחת. נסמן ב-$X$ משתנה מקרי המתאר את הפאה עליה נפלה הקובייה.
נגדיר משתנה מקרי חדש $Y$ באופן הבא:
- א. בנה פונקציית הסתברות (PMF) של $Y$.
- ב. בנה פונקציית התפלגות (CDF) מצטברת של $Y$.
- ג. חשב את התוחלת של $Y$, כלומר $E[Y]$.
רמז: התחילו בבניית טבלה. בטור אחד רשמו את כל הערכים האפשריים של $X$ (מ-1 עד 6). בטור השני חשבו את הערך של $Y$ עבור כל שורה. רק אחרי זה תתחילו לחשב הסתברויות.
רמז 1: כשאתם בונים את הטבלה של $Y$, שימו לב שחלק מהערכים של $Y$ עשויים לחזור על עצמם! אם שני ערכי $X$ שונים נותנים את אותו $Y$, צריך לחבר את ההסתברויות שלהם.
רמז 2: פונקציית התפלגות מצטברת (CDF) מציינת את $P(Y \le y)$. היא תיראה כמו פונקציית "מדרגות" שמתחילה ב-0 ומסתיימת ב-1. צריך לסדר את ערכי $Y$ מהקטן לגדול.
תכנית פעולה:
- ניצור טבלה הממפה כל ערך אפשרי של המשתנה $X$ לערך ה-$y$ המתאים לו.
- נרכז את הערכים הזהים של $y$ ונסכום את ההסתברויות שלהם כדי לקבל את פונקציית ההסתברות של $Y$.
- נבנה פונקציית מדרגות עבור פונקציית ההתפלגות $F(y)$.
- נחשב תוחלת על ידי סכימת המכפלות $y \cdot P(y)$.
סעיף א: פונקציית ההסתברות (PMF)
הקובייה הוגנת, לכן לכל אחת מהפאות יש הסתברות של $\frac{1}{6}$. נחשב את $y$ עבור כל $X$:
| $X$ (תוצאת הקובייה) | זוגי/אי-זוגי | חישוב $y$ | הסתברות $P(X=x)$ |
|---|---|---|---|
| 1 | אי-זוגי | $1^2 - 5 = \mathbf{-4}$ | 1/6 |
| 2 | זוגי | $2^2 = \mathbf{4}$ | 1/6 |
| 3 | אי-זוגי | $3^2 - 5 = \mathbf{4}$ | 1/6 |
| 4 | זוגי | $2^4 = \mathbf{16}$ | 1/6 |
| 5 | אי-זוגי | $5^2 - 5 = \mathbf{20}$ | 1/6 |
| 6 | זוגי | $2^6 = \mathbf{64}$ | 1/6 |
שימו לב! התוצאה $y=4$ התקבלה פעמיים (גם מ-$X=2$ וגם מ-$X=3$). לכן ההסתברות שלה היא $\frac{1}{6} + \frac{1}{6} = \frac{2}{6}$.
נאחד ונכתוב את פונקציית ההסתברות של $Y$ (מסודרת מהקטן לגדול):
סעיף ב: פונקציית התפלגות מצטברת (CDF)
פונקציה זו, המסומנת ב- $F_Y(y)$, צוברת את ההסתברויות ככל ש-$y$ גדל. היא מוגדרת תמיד באמצעות טווחים:
סעיף ג: תוחלת
התוחלת מחושבת על ידי הכפלת כל ערך בהסתברות שלו, וחיבור הכל:
נוציא את המכנה 6 מחוץ לסוגריים כדי להקל על החישוב:
טעויות נפוצות:
- שכחה לאחד תוצאות זהות: להשאיר שתי שורות נפרדות עבור $y=4$ במקום לאחד אותן ולהגיד שההסתברות היא $2/6$. תמיד חשוב לאחד ערכי $y$ זהים בבניית PMF חדש.
- כתיבת CDF ללא טווחים: סטודנטים לעיתים כותבים $F(y)$ רק עבור הערכים עצמם במקום לכתוב זאת בצורה של מדרגות עם תחומי אי-שוויונים. CDF קיים *לכל* מספר ממשי (גם ל- $y=10$, למשל, שם הערך הוא 3/6).
Take-Home Message:
כאשר עושים טרנספורמציה (שינוי) למשתנה מקרי (כמו לייצר את Y מתוך X), הצעד הכי חשוב הוא לוודא האם כמה ערכי X שונים קורסים לאותו ערך Y. אם כן - סוכמים את ההסתברויות שלהם יחד.
משימה 5
הוראות:
$X$ מציין את מספר קלפי התלתן ($\clubsuit$) שנמשכו מהחפיסה.
מצאו את פונקציית ההסתברות של המשתנה המקרי $X$.
רמז: מהם הערכים האפשריים של $X$? אם משכנו 4 קלפים, יכול להיות שיש לנו 0 תלתנים, 1, 2, 3 או 4. נסו לחשוב איך בוחרים תת-קבוצות מתוך קבוצה גדולה, ללא חשיבות לסדר.
רמז 1: בחפיסה יש 52 קלפים סך הכל. מתוכם יש 13 קלפי תלתן, ולכן נותרו 39 קלפים שהם לא-תלתן.
רמז 2: מכיוון שמושכים ללא החזרה, אנו משתמשים בנוסחה של ההתפלגות ההיפרגאומטרית (בחירות באמצעות $\binom{n}{k}$).
תכנית פעולה:
- נזהה את אוכלוסיית המקור: 52 קלפים (13 תלתן, 39 שאר הצורות).
- נבין שמדובר בהוצאה ללא החזרה, לכן יש להשתמש בקומבינטוריקה (נוסחת ההיפרגאומטרית).
- נגדיר את המרחב המדגמי הכולל (בחירת 4 קלפים מתוך 52).
- נבנה נוסחה כללית עבור $P(X=k)$ כאשר $k \in \{0,1,2,3,4\}$.
פתרון מפורט:
הנתונים שלנו:
- סה"כ קלפים בחפיסה ($N$): 52
- מספר קלפי המטרה - תלתן ($K$): 13
- מספר שאר הקלפים: $52 - 13 = 39$
- גודל המדגם שאנחנו מוציאים ($n$): 4
כדי למצוא את ההסתברות לקבל בדיוק $x$ קלפי תלתן, עלינו:
- לבחור $x$ קלפים מתוך 13 קלפי התלתן הקיימים: $\binom{13}{x}$
- לבחור את שאר הקלפים (שהם לא תלתן), כלומר $4-x$ קלפים, מתוך 39 הנותרים: $\binom{39}{4-x}$
- לחלק בסך כל האפשרויות לבחור 4 קלפים מתוך 52: $\binom{52}{4}$
לכן, הנוסחה הכללית לפונקציית ההסתברות היא:
ונפרט את הערכים האפשריים (אפשר להשאיר כך בבחינה אלא אם התבקשתם לחשב מספרית):
טעויות נפוצות:
- שימוש שגוי בהתפלגות בינומית: טעות נפוצה היא לחשוב שההסתברות להוציא תלתן היא תמיד $1/4$ ולהשתמש בנוסחת ברנולי (בינומית). זה היה נכון רק אם היינו מחזירים את הקלף לחפיסה אחרי כל משיכה ומערבבים. כיוון שמושכים בבת אחת (או ללא החזרה), ההסתברות משתנה ממשיכה למשיכה ויש להשתמש בקומבינציות.
- לשכוח לבחור את השאר: סטודנטים לעיתים כותבים רק במונה $\binom{13}{x}$ ושוכחים שחייבים להשלים את היד ל-4 קלפים על ידי הכפלה ב- $\binom{39}{4-x}$.
Take-Home Message:
כלל אצבע: הוצאה מתוך מיכל / קלפים מחפיסה / אנשים מקבוצה ללא החזרה = התפלגות היפרגאומטרית (עובדים עם מקדמי בינום $\binom{n}{k}$).
הוצאה עם החזרה = התפלגות בינומית.
משימה 6
הוראות:
- א. פונקציית ההסתברות הנקודתית (PMF) של $T$.
- ב. ההסתברות $P(T \ge 3)$.
- ג. התוחלת של $T$.
רמז: פונקציית ההתפלגות $F(t)$ מראה לנו מתי ההסתברות הצטברה (כלומר גדלה). כל פעם שיש "קפיצה" בערך של הפונקציה (למשל מ-0 ל-1/4), זה אומר שבאותה נקודה נמצא ערך של המשתנה. גודל הקפיצה הוא ההסתברות הנקודתית של אותו ערך.
רמז 1: איפה קורות הקפיצות? מסתכלים על תנאי האי-שוויון. הקפיצות מתרחשות ב- $t=1, 3, 5, 7$. אלו הערכים האפשריים של $T$.
רמז 2: גובה הקפיצה בנקודה 3 הוא ההפרש בין $F(3)$ לבין הגבול משמאל, כלומר $F(3^-)$.
תכנית פעולה:
- נחלץ את הערכים האפשריים (נקודות ה"קפיצה").
- נחשב את גובה הקפיצה בכל נקודה כדי למצוא את ה-PMF.
- נשתמש ב-PMF (או ב-CDF ישירות) כדי לחשב הסתברויות מתקדמות.
- נחשב תוחלת כרגיל באמצעות סכימת $\sum t \cdot P(t)$.
פתרון סעיף א: פונקציית ההסתברות
נזהה את נקודות הקפיצה (הערכים של $T$) ונחשב את ההסתברויות (גובה הקפיצה):
- ב-$t=1$: הפונקציה קפצה מ-0 ל-$1/4$. לכן $P(1) = 1/4 - 0 = \mathbf{1/4}$.
- ב-$t=3$: הפונקציה קפצה מ-$1/4$ ל-$1/2$. לכן $P(3) = 1/2 - 1/4 = \mathbf{1/4}$.
- ב-$t=5$: הפונקציה קפצה מ-$1/2$ ל-$3/4$. לכן $P(5) = 3/4 - 1/2 = \mathbf{1/4}$.
- ב-$t=7$: הפונקציה קפצה מ-$3/4$ ל-1. לכן $P(7) = 1 - 3/4 = \mathbf{1/4}$.
נרשום את פונקציית ההסתברות:
פתרון סעיף ב: $P(T \ge 3)$
דרך א' (בעזרת PMF): נחבר את ההסתברויות של הערכים שעונים על התנאי:
דרך ב' (בעזרת המשלים וה-CDF): המאורע המשלים ל-"גדול או שווה ל-3" הוא "קטן ממש מ-3".
ההסתברות ש-$T$ קטן ממש מ-3 מחושבת על ידי הגבול משמאל לפונקציית ההתפלגות, כלומר $F(3^-)$.
במקרה שלנו (משתנה בדיד עם ערכים $\{1,3,5,7\}$), הערך המצטבר עד רגע לפני 3 הוא בעצם ההסתברות עד 1 (כולל). לכן נקבל:
פתרון סעיף ג: תוחלת
חישוב רגיל לפי נוסחת התוחלת:
טעויות נפוצות:
- שימוש ב-$F(t)$ כאילו הוא $P(t)$: טעות קטלנית היא להציב ערכים ישירות לתוך פונקציית המדרגות ולחשוב שזו ההסתברות לקבל אותם (למשל להגיד בטעות שההסתברות לקבל 5 היא 3/4). תמיד חיזרו ל-PMF קודם (גובה הקפיצה)!
- בלבול במשלימים במשתנה בדיד: במשתנה רציף $P(X \ge 3)$ זה $1 - F(3)$. במשתנה בדיד אי אפשר להשתמש בזה כי יש הסתברות נקודתית ממש על ה-3. הדרך הבטוחה היא להשתמש ב-$1 - F(3^-)$ שזה בעצם הערך שלפני ה-3.
Take-Home Message:
במשתנה בדיד, פונקציית התפלגות $F(t)$ נראית כמו מדרגות. המיקומים האופקיים של המדרגות (ה-xים) הם הערכים האפשריים, וגובה ה"מדרגה" בכל קפיצה הוא ההסתברות לאותו ערך.
משימה 7
הוראות:
מצא את תוחלת מספר ה-H (פעמים שהתקבל פלי) שיתקבל ב-2 הטלות של המטבע.
רמז: השלב הראשון הוא לפצח את ההסתברויות הבסיסיות של המטבע. אנחנו יודעים שסכום ההסתברויות חייב להיות 1 (כלומר $P(H) + P(T) = 1$) ונתון לכם הקשר ביניהם. מצאו קודם מהו $P(H)$.
רמז 1: אם נסמן $P(H) = p$, אז לפי הנתון $P(T) = 3p$. מציבים את זה למשוואה שסכומה 1 ומקבלים $p + 3p = 1$.
רמז 2: מספר ה-H בשתי הטלות מציית להתפלגות מוכרת - התפלגות בינומית. האם אתם זוכרים את נוסחת התוחלת המהירה של התפלגות בינומית? ($E = n \cdot p$).
תכנית פעולה:
- נבנה משוואה למציאת ההסתברות להצלחה אחת במטבע.
- נזהה שהניסוי הוא חזרה על מטבע בלתי תלוי - משמע, התפלגות בינומית.
- נשתמש בנוסחת התוחלת של בינומית (ונראה גם דרך חלופית ארוכה יותר למען ההבנה).
פתרון מפורט - מציאת ההסתברות הבסיסית:
נסמן:
- הסתברות לקבל פלי: $P(H) = p$
- הסתברות לקבל עץ: $P(T) = 3p$ (כי נתון שהיא גדולה פי 3)
כיוון שאלו שתי האפשרויות היחידות במטבע, סכומן הוא 1:
כלומר, ההסתברות ל-H היא 1/4, וההסתברות ל-T היא 3/4.
פתרון 1 - הדרך הקצרה (התפלגות בינומית):
נסמן ב-$X$ את מספר פעמים שקיבלנו H. יש לנו 2 ניסויים בלתי תלויים ($n=2$), עם הסתברות הצלחה קבועה בכל ניסוי ($p=1/4$). לכן $X \sim Bin(2, \frac{1}{4})$.
נוסחת התוחלת למשתנה בינומי היא $E[X] = n \cdot p$. נציב:
פתרון 2 - הדרך הארוכה והבסיסית (בניית PMF):
הערכים האפשריים של $X$ (מספר הפעמים שיצא H בשתי הטלות) הם 0, 1, או 2.
- $P(X=0)$ אומר שיצא (T,T). ההסתברות: $\frac{3}{4} \cdot \frac{3}{4} = \frac{9}{16}$.
- $P(X=1)$ אומר שיצא (H,T) או (T,H). ההסתברות: $2 \cdot (\frac{1}{4} \cdot \frac{3}{4}) = \frac{6}{16}$.
- $P(X=2)$ אומר שיצא (H,H). ההסתברות: $\frac{1}{4} \cdot \frac{1}{4} = \frac{1}{16}$.
כעת נחשב תוחלת לפי הנוסחה הכללית $\sum x P(x)$:
מסקנה: פתרון 1 הרבה יותר מהיר!
טעויות נפוצות:
- בלבול בניסוח פי 3: סטודנטים לעיתים כותבים בטעות $P(H) = 3 P(T)$ למרות שכתוב במפורש שההסתברות ל-T גדולה יותר. קראו היטב מי גדול ממי.
Take-Home Message:
כשאתם מזהים סיטואציה של "מספר הצלחות מתוך $n$ ניסויים" - קפצו מיד להתפלגות בינומית. זה חוסך בניית טבלאות ארוכות ומונע טעויות חישוב מתישות. התוחלת היא פשוט $n \cdot p$.
משימה 8
הוראות:
| $X$ | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| $P(x)$ | 0.1 | 0.1 | 0.2 | 0.15 | 0.08 | 0.07 | 0.25 | 0.05 |
- א. מצא את התוחלת של $X$, כלומר $E[X]$.
- ב. מצא את התוחלת של המשתנה המקרי $AX + 5$, כאשר $A$ הוא קבוע.
- ג. מצא את התוחלת של המ"מ $X^2 + 2$.
רמז: השאלה הזו נועדה לתרגל איתכם "עבודה שחורה" במחשבון, והכרת תכונת הלינאריות של התוחלת. לא להתעצל, פשוט לכפול כל $x$ בהסתברות שלו ולחבר הכל.
רמז 1: בסעיף ב', השתמשו בתכונת הלינאריות: התוחלת מותרת להוצאה מחוץ לחיבור ולכפל בקבוע: $E[aX+b] = a \cdot E[X] + b$.
רמז 2: בסעיף ג', שימו לב שאי אפשר פשוט להעלות את $E[X]$ בריבוע. חובה לחשב את $E[X^2]$ בנפרד (על ידי כפל של $x^2 \cdot P(x)$) ורק אז להוסיף 2.
תכנית פעולה:
- נוודא שסכום ההסתברויות בטבלה שווה ל-1.
- נחשב בזהירות בעזרת מחשבון את $\sum x \cdot P(x)$.
- נציב את התוצאה בנוסחת הלינאריות לסעיף ב'.
- נחשב את $\sum x^2 \cdot P(x)$ ונוסיף לה 2 לסעיף ג'.
פתרון סעיף א': $E[X]$
בדיקה קצרה: סכום ההסתברויות בטבלה הוא 1 ($0.1+0.1+0.2+0.15+0.08+0.07+0.25+0.05 = 1$), לכן הטבלה תקינה ואפשר להמשיך.
נכפול כל עמודה ונחבר:
פתרון סעיף ב': $E[AX + 5]$
לתוחלת יש תכונה נפלאה שנקראת לינאריות. במקום לייצר טבלה חדשה ולחשב הכל מחדש, ניתן לפתוח את התוחלת:
נציב את $E[X]$ שחישבנו בסעיף א':
(אם ה-$A$ בתרגיל המקורי היה בעצם מספר, למשל 4, התשובה הייתה $4 \cdot 4.47 + 5 = 22.88$).
פתרון סעיף ג': $E[X^2 + 2]$
נשתמש קודם בלינאריות החלקית של החיבור: $E[X^2 + 2] = E[X^2] + 2$.
עכשיו אנחנו חייבים לחשב את התוחלת של $X^2$. נעלה כל $x$ בטבלה בריבוע ונכפול בהסתברות המקורית (ההסתברויות לא משתנות!):
ועכשיו לא לשכוח להוסיף את ה-2 שחיכה לנו:
טעויות נפוצות:
- טעות קטלנית $E[X^2] = (E[X])^2$: לעולם, אבל לעולם אל תעלו את התוחלת הרגילה בריבוע! ראינו ש-$4.47^2 = 19.98$, שזה ממש לא המספר הנכון ($24.67$). ההסתברות לא שומרת על לינאריות בכפל ובחזקה.
- העלאת ההסתברויות בריבוע: סטודנטים לפעמים מתבלבלים ומעלים גם את ה-$P(x)$ בריבוע כשהם מחשבים את $E[X^2]$. ה-$P(x)$ תמיד נשאר זהה לטבלה המקורית. הטרנספורמציה מתבצעת רק על ערכי ה-x.
Take-Home Message:
תכונת הלינאריות $E[aX+b] = aE[X]+b$ היא כלי חובה שיחסוך לכם המון זמן חישוב מחדש. אך זכרו את קיר הברזל: תוחלת היא לא לינארית תחת חזקות ( $E[X^2] \neq (E[X])^2$ ) ולא תחת כפל משתנים תלויים.